שולחן עגול
תעסוקת חברה ערבית
המציאות המשתנה של השנה האחרונה מחייבת אותנו להבנה חדשה ולפעולה אחרת. זה תקף בתחומי חיים שונים - ואחד המרכזיים והחשובים שבהם בעת הזו הוא התעסוקה.
פעולה אחרת, רלוונטית ומשפיעה מתוך למידה, ניתוח נתונים, הבנת צרכים והזדמנויות וחיבור נקודות מבט שונות של כל השותפים והמשתתפים לכדי תמונה גדולה ומורכבת.
וזאת הרוח של השיחה שלנו: מבט משותף, עשיר ומחדש, מזוויות שונות ומשלימות על צרכים ועל מענים בתעסוקת חברה ערבית להרכבת התמונה הגדולה.
באירוע השתתפו דוברים, מגיבים ומשתתפים נציגים מקשת רחבה וחשובה של ארגונים וכולם מוזמנים ללמידה והתבוננות על המקום המעניין אתכם, הפתרונות והכיוונים בהם תרצו להמשיך להעמיק ולהיות שותפים, אנו מקווים לבנות מכאן המשכיות רחבה של עשייה משותפת.
דוברים מרכזיים
עימאד תלחמי
יו"ר ומייסד חברת 'באבקום'
חשוב לקחת בחשבון כיצד התפקיד שהצעירים בוחרים כעת יסייע לתפקיד הבא אחריו. זה סוג מסויים של חשיבה ומודעות שלא תמיד בא לנו באופן טבעי אבל חשוב שנפתח.
זה יחייב אותנו תמיד לחשוב איך משפרים את הכישורים האישיים והתעסוקתיים, את היכולות ואת האטרקטיביות של אותם צעירים ומחפשי עבודה לשוק העבודה.
סאמי מיעארי
מרצה לכלכלה ומייסד
הפורום הכלכלי הערבי
משבר הקורונה יצר נקודת מפנה בכלכלת החברה הערבית.
מעמד הביניים נפגע הכי הרבה, ולכן צריך לחזק את המוביליות החברתית על ידי מנגנון מקומות עבודה בתוך הישובים. את זה ממליץ לקדם באמצעות מנהלת ייעודית.
מוחמד דראושה
מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה
תקופת הקורונה גרמה לכך ש-15000 בוגרי אקדמיה לא נקלטו בתעסוקה. דבר זה מביא לאובדן הכנסה של כ- 2 מליארד ₪ בשנה.
השאלה היא איך מזרזים את כניסת אותם אקדמאים לשוק התעסוקה ומונעים אבטלה כרונית.
חוסאם אבו בכר
מנהל ביטוח לאומי, סניף עפולה.
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כמעט 50% מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקוו העוני, ובחלקן משפחות אשר מתפרנסות מעבודה (בד"כ מפרנס יחיד).
שיעור המשפחות הערביות מקבלות קצבת הבטחת הכנסה הוא כמעט כפול מהשיעור שלהן באוכלוסייה.
נוא גהשאן
מנכ"לית ארגון קו-אימפקט
נארימאן סלימאן
מנהלת תוכנית ריאן, בעצמי.
אחסאן הנו
מנכ"ל 'אלפנאר', שמפעילה את מרכזי 'ריאן' באזור הצפון
לקריאה נוספת
כך תמצאו את המשרה המנצחת דווקא
בתקופת הקורונה
משבר התעסוקה בתקופת הקורונה השאיר ישראלים רבים מחוץ לשוק העבודה • אל מול צרכי המשק המשתנים, כיצד מגיעים למגוון משרות - ואיך מוצאים את המשרה שמתאימה לי? • מומחי תעסוקה משיבים • "השאלה היא כיצד ניתן לרתום את השינויים בשוק לטובתנו"
אתגרים והזדמנויות לשיקום התעסוקה בחברה הערבית בעקבות משבר הקורונה
על אף מצבו האיתן של שוק העבודה בישראל ערב משבר הקורונה, האוכלוסייה הערבית נכנסה אליו כשהיא נתונה בעמדת נחיתות בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל, זאת בשל מאפייני התעסוקה, החסמים התעסוקתיים עמם מתמודדת האוכלוסייה הערבית זה שנים, שחלקם אף הוקצנו במהלך המשבר.
מיזם מוארד - מיזם למיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשויות המקומיות הערביות
מיזם מוארד הינו שותפות בין המשרד לשוויון חברתי, משרד הפנים ואלכא ג'וינט ישראל, שמטרתו הבטחת יישום מיטבי של החלטות ממשלה 922 ו-1480 והגדלת יכולת מיצוי המשאבים ופיתוח כלכלי ברשויות המקומיות הערביות.
לחצו כאן למעבר לאתר מוראד
החלטתם לעשות שינוי בקריירה: אלו השאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם כדי להתקדם
התקופה האחרונה הציעה לרבים זמן למנוחה ולחישוב מסלול מחדש • ישנם עובדים שהגיעו למסקנה שהמקצוע שהם עסקו בו עוד לפני הקורונה לא היה נכון עבורם - מבחינה אישית או כלכלית - אך כיצד עושים שינוי? • מומחי ג'וינט תבת לתעסוקה עונים על השאלה הזו ומבהירים: "לכישורים והמיומנויות יש ערך קריטי בגיוס עובדים"
'לייט אפ' תכנית מיסודם של ג’וינט ישראל וקרן פרס בראשית
התוכנית שמה לה כמטרה לשים בקדמת הבמה נשים ערביות מובילות, מנהלות בכירות ומנהיגות.
זה מה שהמפוטרים צריכים ללמוד כדי להבטיח שכר גבוה אחרי הקורונה
התבוננות בנתוני המפוטרים בתקופת המשבר מגלה: היעדר אוריינות דיגיטלית הפכה מגזרים שלמים בישראל ללא רלוונטיים לשוק העבודה • אבל יש פתרון: איזה מיומנויות יסייעו לכם להתקדם, איך משיגים אותן ולמה דווקא עכשיו? כל התשובות כאן